מהו עקרון הגבלת השלטון וריסונו?

מנגנונים לפיקוח ובקרה על השלטון:

• בחירות וחילופי שלטון אשר אינם מאפשרים לשלטון לצבור עוצמה וכח.
• הפרדה בין רשויות השלטון.
• ביסוס מערכת משפט יציבה.
• ביקורת מוסדית פורמלית - ביקורת הנעשית על ידי מוסדות שתפקידם וסמכותם כמפקחים ומבקרים את השלטון מוגדר בחוק, כמו הפרלמנט.
• ביקורת בלתי פרומלית - ביקורת הנעשית על ידי גופים, אזרחים או קבוצות, מתוך מטרה לפקח על השלטון ולבקר אותו, כמו אמצעי התקשורת.

חוקה:
החוקה קובעת את עקרונות היסוד של המדינה, את ערכיה ואת הנורמות הפוליטיות שלה, וכן את הכללים שעל פיהם תתנהל המדינה. החוקה כוללת פירוט של זכויות האדם והאזרח ולעתים גם זכויות הקבוצה והמיעוט.
תפקידה של חוקה דמוקרטית הוא להגביל ולרסן את רשויות השלטון, למנוע שימוש לרעה בכח השלטון, ולמנוע עריצות הרוב, להגן על זכויות האדם ועל זכויות המיעוט במדינה. בחוקה מוגדרות רשויות השלטון, נקבעות סמכויותהן ותפקידהן, נוהלי הרכבת הרשויות ויחסי הגומלין בינהם.
לחוקה יש מעמד מיוחד המתבטא בעליונותה של החוקה על פני חוקים רגילים ובקושי לשנותה. החוקות קובעות את עקרונות המשטר ואת הערכים שעליהם הן מבוססות , ולכן הן חייבות להיות יציבות לאורך שנים ומוגנות מפני שינויים פיזיים ותכופים הנובעים מחילופי שלטון.
אך יחד עם זאת אפשר לשנות חוקה, שכן חיוניותה של החוקה תלויה במידת התאמתה לתנאים המשתנים בחברה ובמדינה. בחוקות עצמן נקבעות ההוראות לשינוי: מי מוסמך לשנותן, מהן הדרכים ומהן המגבלות המוטלות על השינוי.
עליונות החוקה על החוקים הרגילים באה לידי ביטוי בהוראה שאין לחוקק חוק הסותר את העקרונות וההוראות הקבועים בחוקה. אם נחקק חוק רגיל הסותר עקרונות אלה, מבטלים בתי המשפט את החוק הרגיל. לעומת זאת במדינות שאין להם חוקה , יכול הפרלמנט לחוקק חוקים הסותרים את עקרונות הדמוקרטיה.

חוקה פרומלית וחוקה מטריאלית: לרוב הדמוקרטיות יש חוקות פורמליות, שהן חוקות הכתובות במסמך אחד שיש להן מעמד על. לבריטניה ולישראל, לדוגמה, אין חוקה פורמלית.
חוקה מטריאלית כמו שיש בבריטניה היא לא חוקה המרוכזת במסמך אחד, אך מבחינת התכנים היא ראויה להיות חוקה. החוקה המטריאלית בבריטניה התהוותה במשך מאות שנים והיא מרוכבת מחוקים, מפסקי דין של בתי משפט ומנורמות חברתיות ומנהגים מקובלים. חוקה מטריאלית שונה אפוא מחוקה פורמלית מבחינה זו שהיא איננה חייבת להיות מרוכזת במסמך אחד. אולם מבחינת תוכן, סעיפיה עוסקים בערכים ובעקרונות הדמוקרטיים כערכים המהותיים של המדינה, כמו זכויות היסוד של האדם. חוקה פורמלית פירושה הצורה הראויה ולאו דווקא התוכן הראוי.
לדוגמה, חוק השבות בישראל הוא חוק חוקתי מטריאלי (לא פורמלי), משום שהוא מתייחס לצביונה ולמהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית.

חשיבותה של החוקה לדמוקרטיה:

1. הגבלת השלטון וריסונו - השלטון חייב לפעול במסגרת החוקה.
2. שמירה על זכויות האדם והאזרח - רק חוקה יכולה להבטיח שיוויון זכויות מלא לאזרחים ואת חירויות הפרט.
3. הבטחת רציפות השלטון - כך לא מתאפשרים שינויים מהותיים ביסודות השלטון.
4. החוקה מבטאת את האמנה החברתית, כלומר את ההסכמה הכללית בעם על כללי משחק שמקובלים על כולם. כלומר: החוקה מבטאת את עקרון ההסכמיות והיא מסוגלת את מהות הדמוקרטיה.

שלטון החוק:

1. שומר על הדמוקרטיה.
2. שומר על האדם והאזרח ועל עקרון ההסכמיות.
3. בלעדיו יש אנארכיה.

המובן הפורמלי: מתייחס לכללים של הלחיך חקיקת החוק וקובע את גבולות המותר והאסור, זכויות וחובות של הפרטים והשלטון. לאזרח מותר לעשות הכל חוץ ממה שאסור בחוק; בעוד שלשלטון מותר לעשות רק מה שהחוק מתיר לו (בדמוקרטיה). חוק פורמלי נועד להסדיר את העניינים במדינה.
המובן המהותי: מתייחס לתוכנו של החוק של החוק ולמידת התאמתו לעקרונות הדמוקרטיה. חוק מהותי הוא חוק ראוי מכיוון שהוא מגן על זכויות האדם והאזרח, על זכויות המיעוט, מונע את עריצות השלטון ומבסס את עקרונות הדמוקרטיה ומוסדותיה.

חוקים מהותים:

• חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
• חוק יסוד: חופש העיסוק
• חוק יסוד: הכנסת (מבטיח שיוויון מדיני ומבטיח דמוקרטיה מגוננת, מוסדות דמוקרטיים וחופש ההתארגנות)
• חוק שיוויון זכויות האישה (מבטיח שיוויון בין המינים)
• חוק חינוך חובה (חינם) שיוויון הזדמנויות בחינוך וזכויות חברתיות
• חוק בריאות ממלכתי (שיוויון הזדמנויות בבריאות)
• חוק חופש המידע

פקודה בלתי חוקית בעליל: צו בלתי חוקי בעליל הוא מקרה קיצוני של חוק או צו הסותר בתוכנו את הערכים הבסיסיים של חברה מתוקנת, והוא בלתי מוסרי לחלוטין. על הפרט מוטלת החובה לא לציית לפקודה בלתי חוקית בעליל, והמצייתים לפקודה שכזו יועמדו לדין.

גבולות בדמוקרטיה:
עקרון הדמוקרטיה המתגוננת: במרבית מדינות אירופה מקובלת התפיסה שזכותה של המדינה הדמוקרטית להגביל בחוק את התארגנותן של קבוצות אנטי-דמוקרטיות המאיימות על קיומה של הדמוקרטיה. על פי תפיסה זו, יש להפעיל אמצעים כמו הוצאה אל מחוץ לחוק וסילוק מפלגות ומסגרות אחרות אנטי דמוקרטיות.
גישה זו של דמוקרטיה מתגוננת באה לידי ביטוי בחקיקת חוקים האוסרים הסתה גזענית וחוקים המפרטים באילו תנאים ניתן לפסול מפלגה ולהוציאה אל מחוץ לחוק. על פי גישה זו, כאשר נשקפת סכנה לדמוקרטיה או לשלטון, פוגעים בזכויות יסוד, מגבילים את חופש התנועה, חופש ההתארגנות, חופש ההפגנה, חופש הביטוי ומוציאים אך מחוץ לחוק תנועות, מפלגות או כל מסגרת אחרת אנטי דמוקרטית - כל זאת כדי להבטיח את המשטר הדמוקרטי במדינה.

בטחון ודמוקרטיה: הצורך להבטיח את בטחון המדינה גורם לעתים להיווצרות מתח בין עקרונות הדמוקרטיה לבין בטחון המדינה. בעתות חרום, כאשר נשקפת סכנה של ממש לבטחון המדינה, יש התנגשות בין הבטחת הביטחון לבין מימוש עקרונות הדמוקרטיה כמו זכויות האדם והאזרח. בחוקות של מדינות דמוקרטיות ובאמנות בינלאומיות יש סעיפים המתיאים לפגוע בחירויות יסוד בעתות חירום ומלחמה כדי להגן על בטחונה של המדינה, כלומר כדי להבטיח את המשך קיומה של המדינה, את שלומה ואת הסדר הציבורי.

מעצר מנהלי: אחזקת אדם בכפייה על סמך חשדות בלבד וללא הגשת כתב אישום. מעצר מינהלי הוא מעצר המתבצע ללא משפט, ללא שהוכח כי האדם ביצע מעשה בלתי חוקי. זהו מעצר מניעתי המתבצע כדי למנוע סכנה לבטחון המדינה או בטחון הציבור הנשקפת ממעשיו של האדם בעתיד. מותר לעצור אדם במעצר מנהלי רק אם אין אמצעי חמור פחות כדי למנוע את הסכנה הנשקפת לבטחון הלאומי ממעשים שהוא עלול לעשות. מאחר שמעצר זה פוגע בחירותו של העציר ובזכותו להליך משפטי הוגן, שכן לפני המעצר לא מתקיים כל הליך משפטי שהוא, לעציר לא ניתן מידע על הראיות כנגדו ולא ניתנת לו הזדמנות לטעון את טענותיו.

המתח בין עקרונות הדמוקרטיה לבטחון המדינה מביא לעתים לפגיעה בחירויות האדם והאזרח. על כן במדינה דמוקרטית יש לדאוג לאיזון בין שקולי הבטחון ובין שקולי זכויות הפרט ולהבטיח שרשויות השלטון לא יפגעו בעקרונות הדמוקרטיה ובזכויות האדם והאזרח כאשר לא נשקפת סכנה ממשית לבטחון המדינה.

מה קשור?

מהם חוקי יסוד?  מהי הרשות השופטת במדינת ישראל?  מהי דמוקרטיה?  מהו עקרון זכויות האדם והאזרח?

 

 הוסף הערה חדשה    שנה את ההגדרות בנוגע להערות