|
מה היו גילויי המלחמה הקרה?
גילויי היריבות בין שתי המעצמות:
יצירת מסך הברזל: עם תום מלחמת העולם השנייה התפרץ המאבק בין המעצמות בכל עוצמתו לאחר שהתברר לאמריקנים שהצבא הרוסי אשר שחרר את מזרח אירופה השתלט על מדינות אלה, הקים בהם משטרים קומוניסטים (= סובייטיזציה של מזרח אירופה - רומניה, פולין, בולגריה, אלבניה, הונגריה, צ'כוסלובקיה ומזרח גרמניה - כל אלו הפכו לגרורות של ברית המועצות).
הצבא הרוסי מנה מיליוני חיילים אשר חנו במדינות אלה וברית המועצות לא מיהרה לפנות את חייליה ולהחזירם כפי שעשתה ארצות הברית. האמריקנים ראו עצמם כמגינים על העולם מפני הקומוניזם המאיים להשתלט על העולם, והרוסים טענו כי ארצות הברית מנסה להשתלט על העולם בעזרת הכסף. העימות היה בלתי נמנע שכן "הברית הגדולה" בין שתי מעצמות העל לא יכולה הייתה להמשך כאשר שני כוחות אדירים סוחבים אותה לכיוונים שונים.
ביטוי הולם למצב החדש שנתהווה באירופה לאחר המלחמה נתן צ'רצ'יל, ראש הממשלה לשעבר של בריטניה, בנאומו באוניברסיטה בארה"ב ב-1946. בנאום מפורסם זה התריע צ'רצ'יל בפני דעת הקהל האמריקנית על קיומו של "מסך ברזל" המשתרע מפולין ומזרח גרמניה שבצפון ועד בולגריה שבדרום. מסך הברזל לא רק חוצץ כחומה בין מזרח ומערב אלא שמאחוריו מתהווה כח אדיר השואף להתפשט מערבה ומאיים על המערב כולו. יתר על כן, אין לדעת מאומה על המתרחש בגוש המזרחי משום שדרך מסך הברזל לא רואים דבר. צ'רצ'יל קרא להזהר מהסכנה הסובייטית ולחזק את שיתוף הפעולה בין בריטניה לארה"ב.
מדיניות הבלימה של ארה"ב: במהלך שנת 1946 נקבע קו חדש במדיניות החוץ כלפי הרוסים - מדיניות הבלימה שביקשה לבלום את המתקפה הסובייטית באירופה על ידי נקיטת עמדה נוקשה כלפי ברה"מ. הסיבות: ארה"ב הבינה כי מדיניות הפיוס כלפי בריה"מ תגרה אותה לתוקפנות ותהיה הרת אסון כפי שהייתה כלפי היטלר. ארה"ב גם הביטה בחשש לעבר ההתעצמות הכלכלית וצבאית של ברה"מ וחששה כי תפגע ביוקרתה שלה. גם העובדה שהרוסים, על אף הבטחותיהם, השתלטו בהדרגה על מזרח אירופה ולטשו עין כלפי יעדים נוספים (יוון ותורכיה), תרמה לפניה לעבר מדיניות הבלימה. סיבה נוספת הייתה השפעתו של ג'ורג' קנאן, מראשי הפוליטקאים האנטי-סובייטים, היוותה גורם חשוב בגיבוש מדיניות הבלימה. קנאן פירסם מאמר בו תקף בחריפות רבה את ברה"מ וקרא לארה"ב לגלות כלפיה יד תקיפה. מאמר זה השפיע רבות על מעצבי המדיניות בארה"ב.
הרקע לדוקטורינת טרומן: נסיונות ההתערבות של בריה"מ בתורכיה וביוון:
יוון: בתחילת 1947 היה ברור לארה"ב כי בריה"מ שואפת להשתלט על יוון ותורכיה. ביוון התחוללה מלחמת אזרחים קשה בין הכוחות הדמוקרטיים למחתרת הקומוניסטית שנהנתה מתמיכת הקרמלין. הבריטים שתמכו במשטר הדמקורטי ביוון נמצאו במשבר כלכלי עמוק ולא היו מסוגלים להתמודד עם המחתרת הקומוניסטית. הם החליטו לסגת מיוון ובקשו מארה"ב ליטול את המשימה. בנקודה זו עמדה ארה"ב בפני השאלה האם ליטול על עצמה את בלימת הקומוניזם בעולם. ארה"ב הרימה את הכפפה וקיבלה על עצמה את התפקיד. וושינגטון הבינה כי יציאת הבריטים תנוצל על ידי הסובייטים להשתלטות על יוון. ביוון התפוררה החזית הדמוקרטית וארה"ב הפכה למגינת העולם החופשי ובולמת הקומוניזם.
תורכיה: לאחר מלחמת העולם השניה עמדה תורכיה על סף התמוטטות כלכלית. בריה"מ הפעילה לחץ על תורכיה ותבעה לעצמה זכות להכניס בסיסים צבאיים באיזור המצרים ושטחים באנאטליה, כלומר הצבא האדום יהיה בתחומי תורכיה. שליטת הסובייטים ביוון ובתורכיה הייתה מעניקה לקרמלין יתרון אסטרטגי עצום. ארה"ב החליטה להתערב ולסייע כלכלית לממשלת תורכיה בכדי למנוע את כניסת הרוסים.
דוקטרינת טרומן (מרץ 1947): ביטוי בולט לקו החדש הנוקשה במדיניות האמריקנית כלפי בריה"מ היה נאומו של טרומן בפני בית הנבחרים, ב-12 במרץ 1947, הידוע בשם "דוקטרינת טרומן". טרומן פנה בנאום לקונגרס האמריקאני בבקשה להקציב בדחיפות 400 מיליון דולר לסיוע כלכלי וצבאי ליוון ותורכיה. בנאום שנשא בפני הקונגרס סיפר את עקרונות הדוקטרינה שבה הציע טרומן לקונגרס להגיש עזרה לכל אותן המדיניות החופשיות העלולות ליפול בידי המשטרים הטוטליטאריים.
הדוקטרינה ציינה את הדרך הדמוקרטית שבמרכזה חירות הפרט וחופש מדיכוי פוליטי ונגד הדרך הטוטליטארית - דיכוי ורמיסת זכויות הפרט. טרומן הדגיש כי על ארה"ב מוטלת החובה המוסרית לסייע לתורכיה וליוון ולמדינות החופשיות מליפול לידי הקומוניזם. הדוקטרינה אושרה על ידי שני בתי הקונגרס.
משמעות דוקטרינת טרומן:
- הדוקטרינה בטאה את הקו הנוקשה של ארה"ב, והיא שמה קץ למדיניות הבדלנית ולדוקטרינת מונרו מ-1823. ארה"ב הפכה להיות מעורבת בענייני העולם בתפקיד "שוטר העולם", מנהיגת העולם המגינה על חרות העמים החופשיים מפני בריה"מ.
- ארה"ב הבינה כי היא חייבת לפעול עם מדינות נוספות לחיזוק מעמדה ולעצירת הקומוניזם (קואליציה של גוש מדינות פרו אמריקניות).
- יוון ותורכיה ניצלו הודות לדוקטרינת טרומן.
- גבר המתח בין שני הגושים.
תוכנית מרשל: מצבה הכלכלי של אירופה היה בכי רע. המלחמה הרסה את התשתית הכלכלית. ההרס החיה עצום, מחסור בכוח אדם, המערכת הפיננסית כמעט ולא פעלה, הייצור התעשייתי הואט וחובותיה לארה"ב היו עצומים. לעומת זאת, המשק האמריקני היה בעלייה, אך נפגע כושר הייצוא של ארה"ב לאירופה. אירופה הפגועה הייתה חייבת לקבל תמיכה וסיוע כספי מארה"ב אם ברצונה להשתקם במהירות. ארה"ב הבינה כי חוזקם של המשטרים הדמוקרטים במדינות אירופה והיכולות שלהם לבלום את התפשטות הקומונזים קשורים למצב הכלכלי הקיים בכל מדינה.
תוכנית מרשל הייתה תוכנית להבראת אירופה שפעלה בין השנים 1948 - 1952. חודשים ספורים לאחר פרסום דוקטרינת טרומן, ביוני 1947 נשא שר החוץ מרשל נאום בו קרא לכל מדינות אירופה להתארגן יחד ולקבל סיוע כספי מארה"ב. התנאי היה שהמדינות עצמן תנקוטנה בצעדים ממשיים להראת כלכלתן תוך כדי שיתוף פעולה בינן לבין עצמן על פי הנחיות אמריקניות.
כמעט כל מדינות אירופה הושיט ידן כדי לקבל הלוואות וכ-16 קיבלו. מדינות מזרח אירופה נאלצו להמנע מבקשת הסיוע בהוראת הקרמלין אשר ראה בתוכנית מזימה אמריקנית להשתלט על העולם.
משמעות התוכנית:
- אירופה המערבית החלה להשתקם במהירות וגם כלכלת ארה"ב פרחה. התוכנית החזירה למדינות מערב אירופה את האמון בכוחן ותרמה ליצירת שיתוף פעולה כלכלי בינהן.
- תלותן של מדינות אירופה בארה"ב גדל לאין שעור. מעתה ניתן להצביע על גוש מדינות המערב בראשות ארה"ב וגוש מדינות המזרח בראשות בריה"מ. היה זה הרחבת הפער בין מזרח למערב והעמקתו של מסך הברזל. הקרע היה מוחלט והוביל למשבר ברלין.
- ההצלחה הביאה לדחיקת המפלגות הקומוניסטיות באירופה המערבית ולהתחזקות כוחות דמוקרטים -ליברלים באירופה.
לסיכום, דוקטרינת טרומן ותוכנית מרשל היו מן הגורמים הבולטים לעימות בין המעצמות כיוון שנתפסו על ידי סטאלין כמזימה קפיטליסטית המכוונת נגדו ונגד הקומוניזם. ואכן, אין ספק כי אחת המטרות המרכזיות של ארה"ב היה למנוע את התפשטות הקומוניזם מתוך הבנה מפוכחת כי מצוקה כלכלית מהווה קרקע פוריה לצמיחת משטרים טוטליטאריים. המעבר ממדיניות הבדלנות למדיניות הבלימה הפך את ארה"ב למעצמה גלובלית המופקדת על שלום העולם ובטחונו.
גילויי המלחמה הקרה: משבר ברלין (1948-1949) והקמת שתי הגרמניות:
הרקע: לאחר מלחמת העולם השניה הוחלט לחלק את גרמניה לארבעה אזורי כיבוש - רוסי, אמריקני, בריטי וצרפתי. הוסכם על הקמתה של ועדת פיקוח משותפת המורכבת מארבע המדינות. העיר ברלין אשר שכנה בלב הכיבוש הסובייטי אף היא חולקה לארבעה אזורי כיבוש בין ארבע המעצמות.
גורמי המשבר:
- ארה"ב היתה מעוניינת בשיקומה הכלכלי והפוליטי של גרמניה. המעצמות ראו בהשבתה של גרמניה למשפחת העמים צעד חשוב לשיקומה של אירופה ומכשיר לבלימת הקומוניזם.
- המערב החליט לאחד את שלושת אזורי ההשפעה (צרפתית, בריטית ואמריקנית) למסגרת מנהלית אחת - "טריזוניה" - ואף להכניס מטבע חדש לשימוש - הדוייטשמארק במקום הרייכסמארק.
- ארה"ב ובריטניה החליטו לחזק את התעשייה הגרמנית באזורי השליטה שלהן בניגוד להחלטות ועדת הפיקוח. רוסיה מצדה השקיעה ציוד תעשייתי באזורי הכיבוש שלה. הרוסים עקבו בחשדנות אחר הפעילות המערבית בגרמניה. הם חששו מתוכנית מרשל והאמינו כי יש למנוע את התאוששות התעשייה הגרמנית ולפרק אותה.
מהלך המשבר: כאשפר בוצעה הרפורמה הכספית (מוניטרית) בברלין המערבית הגיב סטאלין בהטלת מצור כלל יבשתי על ברלין. בריה"מ חסמה בפני מעצמות המערב את כל הדרכים היבשתיות שהוליכו מברלין ולמערב גרמניה ומנע כל כניסה או יציאה אליה. סטאלין רצה להשיג בכך שתי מטרות: לבדוק עד היכן יילחם המערב בעד ברלין, וקיווה שהמערב ייסוג מברלין ואז תפגע יוקרתה של ארה"ב. מטרתה של בריה"מ הייתה לחסל את המובלעת המערבית בשטח הרוסי והטלת מצור כדי לגרום לרעב - כך שיפנו לקומוניזם.
תגובת המערב: המשבר גרם להרעבתם של 2.5 מיליון תושבי ברלין המערבית, וסכנה לכוחות הצבא והמנהלה של מעצמות המערב. האמריקנים בתגובה, הפעילו "רכבת אוירית" ענקית מאלפי מטוסים, והטיסו כמויות אדירות של מצרכים חיוניים ומזון לברלין. בנוסף הורה טרומן להטיס לגרמניה טייסות קרב חמושות בנשק גרעיני כאמצעי הרתעה ואיום לרוסים.
שני הצדדים גילו עקשנות ולא נטו לוותר. לאחר חודשים ארוכים החלו הרוסים להשבר. הם לא שיערו את העוצמה האווירית והכלכלית של המערב. לאחר כשנה שוחררה ברלין מהמצור.
משמעות ותוצאות המשבר:
- המשבר הסתיים במאי 1949. חלוקת ברלין לשתי ערים בעלות שלטון שונה הפכה לעובדה מוגמרת. גרמניה נחלקה לשתי מדינות נפרדות - גרמניה המערבית וגרמניה המזרחית. במזרח גרמניה הוקמה הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית. זו הייתה "דמוקרטיה עממית" בנוסח סובייטי בעלת מדיניות נוקשה וטוטליטארית. על שמירת גבולותיה הופקד הצבא האדום וברלין הייתה בירתה. במערב הוקמה הרפובליקה הפדרלית הגרמנית של מערב אירופה בעלת נשטר דמוקרטי ובון הייתה בירתה. במהלך השנים נמלטו ממזרח גרמניה למערבה 3 מיליון תושבים גרמנים.
- היה זה נצחון לאסכולה התוקפנית במערב שגרסה כי יש לגלות עמדה נוקשה כלפי בריה"מ (מול הגישה הפייסנית שגרסה כי יש לוותר על ברלין מאחר שאין סיכוי להצילה).
- הקרב על ברלין היה כשלון רוסי והישג מערבי חשוב ביותר (סטאלין ידע מתי עליו לסגת). מעמדה של ארה"ב עמנהיגת העולם החופשי התחזק. נסיגתו של סטאלין מברלין הביאה להחלשת כוחות המפלגות הקומוניסטיות במדינות מערב אירופה.
- המצור על ברלין הביא להקמת ברית או שותפות מדינית צבאית בין ארה"ב לאירופה, ברית שמטרתה להגן על אירופה - ברית נאט"ו.
הקמת אירגונים צבאיים וכלכליים באירופה בשנות ה-40 וה-50 ומשמעותם כביטוי ליריבות בין הצדדים:
ארגונים צבאיים:
ברית נאט"ו - הברית הצפון אטלנטית (1949): הברית כללה 11 מדינות מאמריקה ומאירופה. לא הוקם צבא משותף, אך כל אחת מהמדינות החתומות התחייבה לשלוח כוחות צבא במידה ואחת מהמדינות תותקף. הברית נכרתה על סמך אינטרסים משותפים ואידיאולוגיה משותפת של דמוקרטיה וחירות. ארה"ב מימנה את פעולות הברית בכסף ובאמצעי לחימה. מערב אירופה וארה"ב היו בדיעה כי יש להדק את שיתוף הפעולה הצבאי בינהן כדי להבטיח את השלום העולמי, את שיקום אירופה ולענות על האיום הסובייטי, ולכן אישר הסנאט האמריקאני את ההצעה לעודד את התהליך אשר יבטיח שלום קולקטיבי ואשר ימנע כל איום על ארה"ב וכל אומה שוחרת שלום אחרת.
משמעות הקמת נאט"ו:
- הגברת מעורבותה של ארה"ב באירופה בנוכחות צבא אמריקני גדול בגרמניה ובבסיסים שונים. כל מפקדי נאט"ו היו אמריקנים.
- הדבר הגבר את עוינותה של בריה"מ מאחר שחשדה שברית נאט"ו מכוונת בראש ובראשונה נגדה.
- את הקמת נאט"ו יש לראות גם כהודאה אמריקנית ואירופאית בכך שהן לא סומכות על האו"ם ומנגנוני הבטחון שלו.
- ארה"ב ציידה את כוחותיה באירופה בנשק קונבנציונלי, אך גם גרעיני. צעד זה יהיה גורם מרכזי במירוץ החימוש בין המעצמות.
- ברית נאט"ו הוכיחה את יעילותה. מיד לאחר הקמתה, כחודש לאחר חתימת אמנת הברית, הסירה בריה"מ את הסגר על ברלין, אך הקמת ברית נאט"ו הנציחה את החלוקה הצבאית של אירופה.
ארגון כלכלי:
השוק האירופאי המשותף (1957): תיאום ושיתוף פעולה כלכלי בין המדינות. זהו ההישג הגדול ביותר של מדינות מערב אירופה במסגרת המאמצים ליצירת אירופה מאוחדת. תפקידיו:
- השוק האירופאי המשותף הינו גוף לתיאום ושיתוף פעולה כלכלי בין מדינות מערב אירופה. הן הבינו שהן הצליחו לשקם עצמן מבחינה כלכלית הודות לסיוע האמריקני (תוכנית מרשל) אך שהן צריכות להמשיך ולהתפתח מתוך מטרה לחזק את כלכלתן ולהביא למיזוג הכלכלה האירופאית על מנת להשיג משק על לאומי כולל.
- על מנת להבטיח את העליה ברמת החיים ובמקביל לבלום את ההשפעה הקומוניסטית במערב אירופה.
- חברות הברית היו - גרמניה המערבית, צרפת, איטליה, בלגיה, הולנד ולוכסמבורג. היוזמה היא של שר החוץ הצרפתי שומאן.
דרכי פעולתה: ביטול המכסים בין המדינות החברות בברית; קביעת תעריפי מכס אחידים; תיאום כלכלי בתחומי מטבע, חוקי עבודה, קביעת מדיניות חקלאית, חילופי מידע והקמת בנק אירופאי להשקעות.
הישגיו של השוק האירופאי המשותף: הצלחתו הכלכלית של השוק הייתה מסחררת. תפוקת התוצרת החקלאית והתעשייתית עלתה, התפתחה התשתית הטכנולוגית, הצלחתו גרמה למדינות אירופאיות נוספות להצטרף אליו. ההישגים החזירו לאירופה את מעמדה הבינאלומי והשוק גובש ליחידה כלכלית אחת והפך להיות אחד מכוחות השוק המובילים בעולם.
ארגוני המזרח הקומוניסטיים: הסיבות להקמתם בהנהגת סטאלין היו:
- בירה"מ רצתה לאחד את מדינות מזרח אירופה שלעתים הייתה עוינות היסטורית בינהן. האיחוד התבצע על בסיס אידויולוגיה חדשה. הדבר המאחד היה המפלגה הקומוניסטית.
- בריה"מ שאפה לגבש את גוש מדינות מזרח אירופה כתשובה להתפתחות האירגונים במערבה.
- ברית המועצות הקימה ארגונים אלו מתוך מטרה לשרת את צורכיה באמצעות התשתיות והאמצעים של גרורותיה, בכדי לחזק את עצמה.
ארגון הקומונפורום: איחוד המפלגות הקומוניסטיות והוא גלגולו החדש של ארגון הקומנטרן שפורק ב-1943. ארגון הקומונפורום הוקם על ידי בריה"מ כתגובה לתוכנית מרשל. הוא אמור ליצור אחדות כלכלית של המדינות הקומוניסטיות. מטרתו הייתה לחזק את הקשר בין המפלגות הקומוניסטיות במזרח אירופה.כמו כן לארגון הייתה מטרה לגבש את המחנה הקומוניסטי באמצעות הכוונה ופיקוח של מפלגת האם, המפלגה הקומוניסטית של בריה"מ. נציגי המפלגה מבריה"מ ארגנו וקבעו מדיניות אחידה שיצאה ישר מהקרמלין במוסקבה. חרושצ'וב, יורשו של סטאלין, ביטל את ארגון זה ב-1956, כמחווה למערב.
ארגון הקומיקון: המועצה לסיוע הדדי - זהו ארגון כלכלח בחסות ברית המועצות שהוקם כתגובה להצלחת תוכנית מרשל. חברות הקומיקון היו פולין, רומניה, הונגריה, אלבניה, מזרח גרמניה וצכוסלובקיה. מטרות הארגון היו:
- אמצעי למניעת הצטרפות מדינות מזרח אירופה (גרורותיה של בריה"מ) לתוכנית מרשל ולקבל סיוע מארה"ב.
- אמצעי להידוק קשריהן הכלכליים של מדינות מזרח אירופה עם בריה"מ (לניצולן הכלכלי לטובת בריה"מ). חברות הקומיקון התחייבו למכור לבריה"מ את תוצרתן במחירים נמוכים, ומנגד, רוסיה מכרה להם מוצרים המחירים גבוהים.
- יש לציין כי איכות המוצרים של חברות הקומיקון היתה ירודה והם לא יכלו לעמוד בתחרות עם מוצרים ממדינות מערב אירופה.
- לאחר מות סטאלין, הוחלט להקים בנק סוציאליסטי בינלאומי כזרוע נוספת של הארגון. מטרת הבנק הייתה לבצע שינויים דרסטיים במבנה השוק הסוציאליסטי באמצעות שילוב כלכלי בין המשקים הכלכליים של כל מדינות הגוש המזרחי ובכך להפחית את התלות הישירה בבריה"מ.
ברית וארשה: זו ברית הגנה הדדית בין גרורותיה של בריה"מ. הברית הוקמה בשנת 1955, בזמן הצטרפותה של מערב גרמניה לברית נאט"ו. ברית וארשה הייתה במהותה התשובה הקומוניסטית לברית נאט"ו. החברות בברית היו בריה"מ, בולגריה, מזרח גרמניה, צ'כוסלובקיה, רומניה, פולין, אלבניה והונגריה. מטרותיה היו:
- באמצעות הברית הצבאית יכלה ברית המועצות לפקח ישירות על מוקדי הכוח במדינות החברות - על ידי נוכחות פיזית של הצבא האדום על אדמותיהן. למשל - דיכוי המרד בהונגריה בשנת 1956.
- הברית בלמה כל השפעה מערבית במזרח אירופה והבטיחה ששתי הגרמניות לא תתאחדנה.
- באמצעות חברות הברית, בריה"מ הקיפה את עצמה במדינות סוציאליסטיות הנאמנות לה והן שמשו בעבורה חגורת הגנה ראשית בפני המערב.
- הברית אפשרה לכוחות הצבא האדום לבצע תמרונים במדינות החברות בברית, תמרונים שלא אחת הוסיפו למתח הבין-גושי.
- ברית וארשה הייתה חזקה בהרבה מברית נאט"ו, עובדה שהשרתה פחד מתמיד בקרב מדינות המערב ובגרמניה המערבית בפרט.
מה קשור?
|